החלטה בתיק סע"ש 35910-06-12

1.     התביעה שבפנינו הינה להשלמת תוספת וותק מעל לשכר המינימום (בסך 8,469 ש"ח), פדיון ימי מחלה (בסך 44,170 ש"ח) ופדיון ימי חופשה בלתי מנוצלים (בסך 6,698).

הרכיבים פטורים מאגרה.

בתיק הוגשו כתבי הטענות וקוים דיון מוקדם. התובעת הגישה תצהיריה.

התיק קבוע לדיון הוכחות ביום 15.12.13.

2.     ביום 16.6.13 הגישה התובעת בקשה לתיקון הסכומים שחושבו בכתב התביעה, הואיל ובמהלך הכנת התצהירים התגלתה לה טעות בחישוב הסכומים. התיקון המבוקש הינו כי " תוספת הוותק המגיעה לתובעת, מעל לשכר מינימום, תעמוד על סך של 29,284.4 ש"ח, תביעתה לפדיון ימי מחלה תתוקן לסך של 57,790 ש"ח ותביעתה לפדיון ימי החופשה הבלתי מנוצלים שצברה תעמוד על סך של 9,434 ש"ח."

3.     הנתבע התנגד לבקשה, וטען בין היתר כי הוגשה באיחור, ללא תצהיר תומך, חלה התיישנות על הרכיבים ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן, לא צורף לחישוב הסבר מתאים וכן כי הוא זכאי לקיזוז בגין הסכומים ששולמו ביתר מעבר לשכר המינימום.

4.     התובעת טענה בתשובתה כי אין מדובר בעילות חדשות אלא רק בתיקון סכומים שנבע מאי בהירות באופן חישוב השכר שביצע הנתבע ועל כן אין התיישנות, כי הנתבע טרם הגיש תצהיריו, כי לא ניתן לטעון קיזוז ערטילאי בלי להבהיר באיזה סכום מדובר וכי ממילא נראה אפוא כי הנתבע לא ייפגע מתיקון כתב התביעה.

הכרעה

5.     תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כדלהלן:

" בית הדין או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין או להורות לו לתקן את כתבי טענותיו".

המגמה הרווחת בבתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה בפרט, היא התרת תיקונו של כתב תביעה, אם יש בכך כדי לייעל את הדיון ולהביא לפתרון השאלות האמיתיות הנתונות במחלוקת (ע"ע (ארצי) 657/09 CHENGJIN ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556). בית הדין ידחה בקשה לתיקון כתב תביעה רק במקרים חריגים, בהם אין בתיקונים המבוקשים כדי לסייע בבירור ופתרון המחלוקת, או במקרים של חוסר תום לב או איחור ניכר בהגשת הבקשה, ביחס לשלב בו מצוי ההליך (רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06)).

6.     כך דרך כלל, וכך אף בענייננו. נראה כי בתיקון כתב התביעה על דרך של תיקון הסכומים יהא כדי להציג את התמונה האמתית של הנושאים השנויים במחלוקת בין הצדדים ולפיכך מן הראוי להתירו. אכן, לא מדובר בשלב תחילי ביותר של ההליך. עם זאת, הנתבע טרם הגיש תצהיריו. כמו כן, לוח הזמנים עד למועד דיון ההוכחות יאפשר תיקון כתב התביעה מבלי לדחות את מועד הדיון.

7.     תיקון כתב התביעה מותר בזה אפוא כמבוקש. לנוכח טענת הנתבע לפיה דרך החישוב אינה ברורה, התובע יבהיר בכתב התביעה המתוקן את דרך החישוב המפורטת בה הגיע לסכומים אלו, תוך מתן הנמקות מתאימות.

8.     הואיל ולא הוספו עילות, אלא רק שונה/תוקן חישוב הסכומים, נראה כי אין לספור את תקופת שבע שנות ההתיישנות ממועד הגשת כתב התביעה המתוקן, אלא ממועד הגשת כתב התביעה המקורי, ועמדת התובעת בעניין זה מקובלת עלינו אפוא.

9.     למען הסר ספק, ככל שהנתבעת מבקשת לטעון קיזוז, עליה לציין סכומים מדויקים ולעשות זאת במסגרת כתב ההגנה המתוקן, ולא כטענה בעלמא בתגובתה לבקשה לתיקון כתב התביעה.

סוף דבר

10.                        תיקון כתב התביעה מותר בזה כמבוקש.

11.                        התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן לגבי חישוב הסכומים, תוך 10 ימים.

12.                        כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 30 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.